הוא פחות מוכר כמו הבן דוד שמודד את מחירי הצרכן, אבל גם למדד תשומות הבניה מגיעה קצת תשומת לב. ועכשיו אנחנו ניתן לו אותה כשנספר לכם שמדובר באחד המדדים החשובים ביותר. כי כשאתם פונים לקבלן שיבנה עבורכם את הבית החדש שלכם, הסכום שיגבה יהיה כפוף לשינויים במדד תשומות הבניה. ככה הקבלן בעצם "מבטח" את עצמו מעליית מחירים ומעביר את הסיכון אליכם, הרוכשים.
איך זה מתבצע בפועל? עד כמה חישוב המדד הוגן? האם אפשר להימנע מהצמדה למדד? הנה כל מה שאתם צריכים לדעת.
מה זה מדד תשומות הבניה
מדד תשומות בניה מייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה. המדד רלוונטי לכל מי ששוכר קבלן לבניית בית מגורים, כמו גם למשקיעים במבני משרדים או מסחר.
וכך מתבצע החישוב למדד: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) עורכת מדגם בקרב סיטונאים ויצרנים מובילים בתחום הבנייה. במדגם הלמ"ס, מחושבים מחירי השירותים ועלויות חומרי הגלם עבור הקבלנים; לרבות חומרי בנייה, כלי עבודה וחשמל. כל אלה הוצאות שנכנסות תחת ההגדרה "סל קבוע". לוקחים את המחיר העדכני של הסל הקבוע ומשווים אותו למחיר הסל הקבוע בחודש הקודם, ומקבלים את שיעור מדד תשומות הבניה העדכני.
מדד תשומות הבניה 2021 – רק עולה ועולה
אם מדד תשומות הבניה בעלייה, הרי שההוצאה שלנו על עבודת הקבלנים עולה גם היא. והמדד הארור הזה, בדיוק כמו הגיל שלנו או ערכו של פריט אספנות מסדרת 'מלחמת הכוכבים' – רק עולה עם השנים. זה כל מה שהוא עשה לאורך העשור האחרון, וגם לאורך שנת הקורונה האחרונה, ועושה רושם שגם מדד תשומות הבניה 2021 ימשיך את המגמה.
בשנת 2012 עלה מדד תשומות הבניה ב-3.3%, ומאז בכל שנה נרשמה עלייה של 1% או 2%. ממועד ההצמדה זה יכול לקחת גם 3 או 4 שנים עד שהבית יהיה מוכן, ובכל הזמן הזה ההוצאות שלנו חשופות למדד שלא מפסיק לעלות.
אתם אולי תתפלאו, אבל היו חודשים בודדים שבהם חלה ירידה במדד. אמנם מעטים מדי, אבל בכל זאת היו ונציין אותם למען מעט האופטימיות הזהירה שבדבר. עכשיו נשאלת השאלה: מה קורה אם מדד תשומות הבניה יורד? אתם אולי תתפלאו, אבל כלום ושום דבר. כן, אין לזה שום השפעה. בחוזה מול הקבלן ישנו סעיף זעיר שמחסל כל אופטימיות זהירה – "גובה התשלום אינו משתנה בהתאם לירידה בשיעור המדד". כאמור, מדד שעולה לנו על העצבים. גם כשהוא יורד.
חישוב מדד תשומות הבניה – טעם לפגם
לפני שנמשיך, כמובן שהקבלנים רוצים להגן על עצמם וגם להגן על העובדים שלהם, זה מקובל וזה הוגן. הם לא רוצים להיתקל במקרים כמו חריגה במועד תשלום השכר לעובדים או עלייה חריגה במחירי היצרנים שתנגוס להם ברווח, יש להם את הסיכונים שלהם.
כשזה נאמר, צריך גם לומר את הדבר הבא: הפורמט שנקבע עבור חישוב מדד תשומות הבניה, לא עושה צדק עם הרוכשים.
בהלוואת משכנתא עבור נכס שעולה 4 מיליון ש"ח, מרכיב הסכום שמתייחס לבנייה בלבד הוא 2.5 מיליון ש"ח, לכל היותר. על שאר מרכיבי הסכום אחראים מחיר הקרקע, מחיר פיתוח והכשרת השטח, שלל אגרות ושלל הוצאות נלוות. לכל המרכיבים הללו אין קשר ישיר למדד תשומות הבנייה. ובכל זאת, ההצמדה הגורלית הזו למדד לוקחת את הנתח שלה – ממחירו המלא של הנכס.
במילים אחרות, סכום ה"ריבית" שלנו על הבניה, מחושב ביחס לעלות הנכס, ולא ביחס לעלות עבודת הבניה עצמה. וזה כשלעצמו חורג מהגבולות השקטים של האתיקה.
הימנעות מהצמדה למדד תשומות הבניה – היש דבר שכזה?
הגענו לחלק העיקרי, השאור שבעיסה, התפוקה שלכם על תשומת הלב שהקדשתם. הנה לכם 2 הדרכים בהן לא תיצמדו למדד תשומת הבניה:
1. הצמדה למדד המחירים לצרכן – אף אחד לא יודע מה יהיה עם מדד תשומות הבניה, וגם לא ממש לגביי מדד המחירים לצרכן. אבל בהתחשב בכך שהראשון עקבי בעליות שלו אז מומלץ לנסות ולהתעקש עם הקבלן על הצמדה לשני.
2. להקדים תשלומים לקבלן – אם היכולת הכלכלית שלכם מאפשרת זאת, תנסו להקדים את התשלומים לקבל. כך תחסכו את הפרשי ההצמדה למדד (בכפוף לחוק המכר ולקצב התקדמות הבנייה).
חשוב לזכור : במקרה שבו תשלמו את כל הסכום לקבלן, בתשלום מוקדם או תשלום מראש, יכולות להיות לכך השלכות כספיות שונות. כדאי להתייעץ עם מומחה שיעריך את הכדאיות שלכם למהלך כזה, וינחה אתכם בדרך אליו.
מחפשים מומחה שכזה? תוכלו למצוא אותו אצלנו – השאירו פרטים ותזכו לייעוץ מקצועי.
