רבים מאיתנו נתקלו במונח "מימון המונים" לא מעט בשנים האחרונות. ככל הנראה ברשתות החברתיות, נקודת המוצא של המודל המהפכני שהפך לחלק מרכזי בתהליכי גיוס כספים לפרויקטים עסקיים וחברתיים. 

מימון המונים (Crowdfunding) זוהי שיטה לגיוס כספים עבור שלל גופים ועבור שלל מטרות באמצעות פלטפורמות ייעודיות ובעזרת הרשתות החברתיות. כך נחשפים המיזמים בפני קהל נרחב של משקיעים מכל הסוגים – משקיעים פרטיים, משקיעים כשירים ומשקיעים מוסדיים – אשר ביחד משלימים את הסכום הנדרש למיזם חדש באמצעות השקעות המונים.

כך יוצא שחברות סטארט-אפ חדשות מגייסות השקעות ראשוניות, כך גם גופים ועמותות מגייסים תרומות, וכך כולנו יכולים ללבוש את כובע המשקיע ולסייר בין שלל הזדמנויות של השקעות חכמות והשקעות קטנות למתחילים, הזדמנויות השקעה שעד לא מזמן היו רחוקות מאיתנו. 

לפני שמודל מימון המונים פתח בפנינו את הדלת, השקעות במיזמים היו חבויות להן בדלתיים סגורות. שמורות עבור המקושרים בינינו, האנשים אשר הסתובבו "במקומות הנכונים" עם "האנשים הנכונים", העשירון העליון ובעלי הגישה ל-Insider Tips. בעוד שאר "פשוטי העם" – אתם ואנחנו – נידונו לגורל שבו נעבוד קשה כדי לחסוך כספים שלא יזכו לעבוד בשבילנו ולקצור תשואות מהשקעה עם פוטנציאל גדול לרווח. יחי ההבדל לחסכן.   

שיטת מימון המונים הפכה את היוצרות. כעת, הדמוקרטיה הגיעה לסקטור ההשקעות וכל אחד ואחת מאיתנו יכולים להיקרא בישראל  –  משקיעים. כדת וכדיל. 

מימון המונים: עולם ההשקעות פותח את שעריו   

אומרים שכלי החיפוש הטובים ביותר של משקיעים הם העיניים, האוזניים וההגיון הבריא. טובים יותר מאוסף של נתונים, מספרים ופרזנטציות שונות.   

היופי במודל מימון המונים הוא החיבור בין קהילה שלמה לבין הזדמנויות השקעה פוטנציאליות. החיבור הזה מתקיים באמצעות פלטפורמות למימון המונים (Kickstarter, OurCrowd, Indiegogo, FUNDIT Together, InvestiNation, פיפלביז , הדסטארט, מימונה, אקזיטוואלי ועוד) המאפשרות לכל משקיע להיחשף לקמפיין שיווקי של חברות סטארט-אפ. קמפיין אשר כולל את כל המידע הנחוץ לאותו משקיע כדי לקבל החלטה האם כאן נכון לו להשקיע את כספו או במיזם אחר. 

לכל שאלה או תהייה בקשר לסיכון ההשקעה, ישנה תשובה מוכנה. גם לשאלות שאותו משקיע לא חשב עליהן בכלל, ואפילו תשובות ישירות ומפורטות מהמייסדים הרשמיים של החברה. מכלול השאלות והתשובות חושף בפני המשקיע את היתרונות ואת החולשות בסטארט-אפ המדובר, בצורה שקופה יותר מכל נאום משלהב או פרזנטציה של Powerpoint בבית השקעות.  

מימון המונים לאורך השנים 

מודל מימון המונים נכנס לתודעה הגלובלית לפני 5 שנים בלבד. מימון המונים בישראל הגיע כשנה אחר כך, ולמרות שבהשוואה למודלים מסורתיים יותר של השקעות וגיוס כספים הוא עדיין נמצא בחיתוליו, המודל כבר הספיק לעבור כברת דרך ארוכה מאז הוצג לעולם; הרגולציות והפיקוח הוסדרו כמעט באופן מלא (חוק מימון המונים ב-2017), פלטפורמות מימון המונים מבצעות תהליך סינון קפדני יותר שמשאיר רק מיזמים עם פוטנציאל,  ואפילו חברות הסטארט-אפ המגייסות כספים מעמידות סיכון קטן יותר בפני המשקיעים. 

בראשית דרכו של מודל מימון המונים ניתן היה להבחין בחברות סטארט-אפ המחפשות לגייס סכומים גבוהים הרבה יותר מהנדרש להן, כמו גם חברות עם רעיונות לא מוצלחים במיוחד שאמנם גייסו את הסכום הנדרש אך נכשלו במבחן הכדאיות.  

כשקופצים כמעט 5 שנים קדימה מאז אותם ימים,  ניתן לראות חברות סטארט-אפ שמחפשות לגייס סכומים הוגנים. פלטפורמות מימון המונים מציגות אך ורק מיזמים עם פוטנציאל ועם פירוט שקוף ומלא באשר לכדאיות ההשקעה, וירידה ברמת הסיכונים למשקיעים שיכולים לדפדף אחורה בכל פלטפורמת השקעות ולהשוות בין אלפי מיזמים שונים כדי לקבל אינדיקציה לאיפה וכמה כדאי להשקיע היום. 

מודלים של השקעות המונים

נכון להיום, ישנם 2 מודלים של השקעות המונים בישראל אשר מתאימים למי שמחפש השקעות אלטרנטיביות, השקעות חכמות, והזדמנויות להשקעות קטנות למתחילים. ההבדלים בין המודלים מתבטאים בצורת ההתקשרות וכן בצורת התגמול שמקבל המשקיע עבור הכסף שלו. 

מימון המונים מבוסס הון (Equity Crowdfunding) –  במודל זה של השקעות המונים אנו מקבלים מניות בחברה שבה השקענו את כספנו. מימון המונים מבוסס הון מעניק לנו הזדמנות נדירה להשתלב בשלבי השקעות ראשוניות בסטארט-אפים עם אפשרות לתשואה גבוהה.  המיזמים עוברים תהליך קפדני של בדיקת נאותות וכן מחויבים לספק בפלטפורמה את כל המידע באשר לנתונים הכספיים שלהם, אמנם לא בצורה של תשקיף, אך כן בצורה של שקיפות מלאה מול המשקיעים הכוללת הצהרות הון ודיווחים רבעוניים. 

מודל רכישה מוקדמת (Rewards Crowdfunding) –  מודל רכישה מוקדמת של השקעות המונים מעניק לנו תגמול מוחשי עבור ההשקעה הכספית שלנו. גובה וסוג התגמול תלוי בסכום ההשקעה והוא משתנה ממיזם אחד לאחר. 

מימון המונים בישראל – השקעה פאסיבית או אקטיבית? 

בחודש מרץ 2017 הרשות לניירות ערך בישראל קבעה את חוק מימון המונים שהסדיר את הרגולציה סביב השקעות המונים. לפי החוק, גיוס הון למימון המונים יכול להתבצע דרך הפלטפורמות השונות ב-2 צורות: 

• מימון המונים אקטיבי – הצורה המוכרת והנוחה ביותר עבור השקעות המונים בישראל. במודל מימון המונים אקטיבי, אנו נכנסים לאחד מבין עשרות אתרי מימון המונים שקיימים, ובוחרים את החברה שבה נשקיע את כספנו. פשוט וקל. 

• מימון המונים פאסיבי – הצורה הפחות נפוצה אך לא פחות רווחית של השקעות המונים. כאן אנו נכנסים לאתר מימון המונים, מגדירים את סכום הכסף שנרצה להשקיע, רמת הסיכון, הקטגוריה של המיזמים ועוד שלל פרמטרים נוספים אותם נקבע מראש. מכאן, הפלטפורמה כבר תנתב את כספנו למיזמים שונים על פי הקריטריונים שהצבנו.  

התקנות של הרשות לניירות ערך העניקו שם לאוסף אתרי מימון המונים: רכז הצעה. מכאן ואילך, פלטפורמות למימון המונים בישראל פועלות תחת העין המפקחת של הרשות לניירות ערך. זאת ועוד, התקנות הללו קובעות כי משקיע יכול להזרים סכומים שמתחילים מ-500 ₪ ויכולים להגיע עד עשרות אלפי שקלים ואפילו יותר.  כל זאת בתנאי שהמשקיע מוכיח כי יש ברשותו את ההכנסה המספקת וההון הנדרש לכך. מטרת התקנות הללו היא להגן על המשקיע במקרה של הפסד ולצמצם את הנזקים לפגיעה שולית בלבד ותו לא. 

מימון המונים בשירות היזמים 

כמובן שגם היזמים נהנים מגיוס כספים באמצעות השקעות המונים. מייסדים של חברות סטארט-אפ עם רעיון חדשני המחזיק בפוטנציאל הצלחה גבוה, אך עם מעט מדי קשרים והזדמנויות, אינם צריכים ליפול בתחינה לרגליהם של בתי השקעות ומשקיעים מוסדיים עבור מימון ראשוני (pre-seed).  

מימון המונים מאפשר ליזמים להשתמש ברשתות החברתיות בכדי לגייס כספים, בצורה שחושפת את המיזם לקהל רחב יותר.  בהמשך, נסללת עבורם הדרך אל כספם של קרנות הון סיכון ומשקיעים כשירים, חדי קרן, אנג'לים ושאר גופים יחידים או מוסדיים שמחפשים להזרים את הכסף הגדול למיזמים נבחרים. 

כולם משקיעים, כולם מנצחים. 

ועכשיו, קצת מספרים 

בואו ונצלול אל כמה מהסטטיסטיקות הבולטות אשר עולות ממודל מימון המונים שרץ כבר כמעט 5 שנים על שלל צורותיו. אמנם קשה להפיק באופן מדויק את מכלול הנתונים של המודל, אך ריכזנו עבורכם את המספרים החשובים שעליכם לדעת בכל הקשור למימון המונים: 

• היקף הכספים שגויסו בשוק הגלובלי של מימון המונים עמד על 84 מיליארד ד' בשנת 2018, כ-3 שנים לאחר השקת המודל. בשנת 2021, הסכום הזה יקפוץ ל-114 מיליארד  ד' על פי התחזיות. 

• כ-40% מסכום ההשקעות במימון המונים הוזרם לחברות סטארט-אפ.  

• פלטפורמת קיקסטארטר (Kickstarter) היא המובילה בכמות המיזמים ובסכום הכספים שגייסה מבין שלל הפלטפורמות למימון המונים – למעלה מ-185 אלף מיזמים שהצליחו בגיוס הכספים. מבין כל המיזמים שהוצגו בפלטפורמה, 37.86% מהם הצליחו לגייס את הסכום הנדרש להם.

• הפלטפורמות המובילות של השקעות המונים בישראל הן: פיפלביז (PIPELBIZ), קיקסטארטר (Kickstarter), אקזיטוואלי (EXITVALLEY), טוגדר (Together), הדסטארט (headstart), FUNDIT, OURCROWD ומימונה (Mimoona).  

• ברמה הגלובלית, שיעור הגידול השנתי המורכב (CAGR) אשר מודד את סכום התשואה של השקעות המונים צפוי לקפוץ ב-16% עד 2025.

כמובן שהמספרים מספרים רק חצי מהסיפור של מודל מימון המונים. שכן האיכות של המיזמים בפלטפורמות רק השתפרה ככל שעבר הזמן, הסיכון למשקיעים הצטמצם בעקבות החלת הרגולציות החדשות, פלטפורמות למימון המונים הרחיבו את פעילותן ומעניקים הזדמנויות השקעה בשלל תחומים (גם בנדל"ן) ותהליך סינון המיזמים שמקבלים במה בפלטפורמות הוא קפדני הרבה יותר. 

אז למה להשקיע במימון המונים? 

מודל מימון המונים סימל את תחילת עידן הזהב של המשקיעים, והכול בזכות תהליך ההאצה הדיגיטלית שכבשה כמעט כל אספקט בחיינו. כיום, השקעות המונים בחברות סטארט-אפ מפתות הרבה יותר מבעבר, ופתוחות בפני כולם. גם סכום השקעה קטן בשלב ההתחלתי (Seed) של חברת סטארט-אפ, יכול להפוך לרווח גדול בעתיד.  

טובי האנליסטים חוזים המשך צמיחה מטאורית למימון המונים. מדובר במודל אשר מניע את הכלכלה, אמנם לא באותה מידה כמו תעשיית האנרגיה הירוקה או הפינטק, אך גם מודל זה תורם את חלקו ומביא להיווצרותם של מקומות עבודה חדשים. לכן, בין אם אתם משקיעים בראשית דרככם אשר מחפשים הזדמנויות להשקעות קטנות למתחילים, או שמא עברתם כברת דרך בעולם ההשקעות ואתם תרים אחר השקעות חכמות והשקעות אלטרנטיביות – אופציית השקעות המונים מהווה הזדמנות טובה מאוד לקצור תשואות בתקופה סוריאליסטית שבה הסטארט-אפים מוכיחים עד כמה הם משמעותיים עבור הכלכלה הישראלית.